תחום השתלות השיניים, כמו רפואת השיניים בכללותה, נמצא בתאוצה טכנולוגית מהירה. הטכנולוגיות החדישות מעמידות לרשות המטופלים והרופאים מגוון רחב של אסטרטגיות טיפול בהתאמה אישית.

 

מהי השתלת שיניים?

שיניים חסרות הן תופעה אסתטית לא נעימה, העלולה לגרום גם לבעיות רפואיות שונות בחלל הפה. אובדן שיניים יכול להיווצר כתוצאה מריקבון השן, טיפול שורש שכשל, שחיקה טבעית, פגמים מולדים ועוד. שן חסרה עלולה לגרום מתחושת מבוכה בכל שיחה ומפגש חברתי נעימות ועד לבעיות שונות בדפוסי הלעיסה, האכילה ומבנה הפה. אולם לא עוד, כיום קיים פתרון זמין וידידותי, עד כמה שניתן לצפות מטיפול שיניים. בתוך זמן קצר ניתן להגיע לתוצאות משביעות רצון אשר משפרות את איכות החיים של המטופלים ללא היכר.   

 

אסטרטגיות חדשות מקצרות את זמן הטיפול

השתלת שיניים הינה תהליך כירורגי העלול להימשך זמן רב. עם זאת, בקרב רופאים ומומחים בבריאות השן נמצא המלצה גורפת על אסטרטגיה המקצרת את זמן הטיפול. השיטה החדשה, הנמצאת כבר בשימוש, מבוססת על שתלים דנטליים המוטמעים בבורות שמהם הוצאו השיניים, באופן טבעי או מלאכותי. מדובר בתהליך האוסיאואינטגרציה, אשר במסגרתו השתל מתחבר לעצם תוך התהוות רקמת העצם סביב השתל. שיטה חדשנית זו מביאה לקיצור משמעותי בזמן הטיפול.
עם זאת, לא כל מטופל יזכה ליהנות מאופן טיפול זה, המבוסס על התאמה מדויקת בין מקום השן החסרה לגודלו של השתל.

אולם צורת טיפול זו לא תתאים לכל מטופל, כיוון שהיא מתבססת על כך שמקומה של השן שהוצאה שווה לגודלו של השתל. במקרים רבים אזור השן החסרה רחב יותר מהשתל ולא ניתן להניחו באופן מיידי. במקרים מסוג זה יש צורך בפעולות דנטליות שונות להתאמת האזור לגודל השתל. לפעמים אזור ההשתלה צר מדי ולא ניתן להכניס אליו את השתל. במקרים אלה ניתן להשתמש במיני-שתל, אלה שתלים מיוחדים המשמשים להחלפת שיניים קטנות ושיניים טוחנות.

 

השתלת שיניים – השיטה הישנה

השימוש בשתלים אינו חדש, והחידוש נמצא באופן בו נכנסים השתלים אל תוך העצם. לפני המצאת השתלים דמויי השורש היו קיימים שני סוגי שתלים עיקריים. הסוג הראשון הוא שתלי להב אנדוסאוסים המבוססים על פיסת מתכת הננעצת בעצם, ומעליה קונוס הבולט אל תוך חלל הפה ומשמש לעיגון השתל. הסוג השני נקרא סובפריוסטאלים, אלה שתלים המונחים כמסגרת חיצונית מעל העצם ומוחזקים באמצעות ברגים קטנים.

 

השתלות שיניים – השיטה החדשה

השיטה החדשה מבוססת על שתל דנטאלי, זהו שתל בעל צורה של מעין "דיבל" בעל הברגה כפולה. ההברגה הראשונה חיצונית ומשמשת לעיגון השתל לעצם הלסת, וההברגה השנייה פנימית ומשמשת לעיגון אביזרים חיצוניים המכונים חלקי שיקום אל השתל. השתלים הדנטליים עשויים מתכת, וכדי שלא תיווצר תגובה כימית במגע עם הגוף מקפידים להשתמש דווקא במתכת אצילה.

 

איך זה עובד?

שתלים דנטאליים מאפשרים שימוש בשיטות שונות ומגוונות. נוכל להשתמש בהם כחלק מרצף של כתרי חרסינה, כשיניים תותבות נשלפות או קבועות ועוד. השתלים יכולים לשמש גם כמעגן עבור פעולה אורתודנטית של יישור שיניים. בדרך כלל הפעולה האורתודנטית תלויה גם בתזוזת השיניים האחרות, ושתלים מאפשרים פעולה בעלת התנגדות בכיוון אחד בלבד.

 

איך נראים השתלים וכיצד הם מוחדרים?

בדרך כלל צורתו של השתל תהיה דמוית בורג המוברג לתוך הלסת, אולם קיימים גם שתלים בצורת דיסק ושתלים חיצוניים הממוקמים מעל עצם הלסת. החדרת השתלים אל העצם מבוצעת בתנועה סיבובית תוך קידוח אל תוך העצם. לאחר החדרת השתל תעבור העצם תהליך המכונה אוסטיאו-אינטגרציה, במסגרתו נבנית העצם סביבה השתל ומשמרת את אחיזתו.

 

מגבלות ופתרונות

שתלים דנטאליים פותרים בעיות שונות ונחשבים למהפכה המרשימה ביותר בתחום רפואת השיניים בעשורים האחרונים. יחד עם זאת, קיימות מגבלות אחדות שלא תמיד מאפשרות את הטיפול. בסופו של דבר היכולת להחדיר שתל דנטאלי תלויה בכמות העצם הנמצאת בלסת. כאשר המטופל סובל מספיגת עצם מוגברת, השתל עלול שלא להיקלט.

כדי להתגבר על הבעיה מקובל לנקוט בפעולה הנקראת הרמת סינוס. זהו למעשה עיבוי העצם כך שתוכל לקלוט את השתל. תהליך העיבוי מבוסס על השתלת עצם, שיכולה להתבצע בשתי דרכים: הרמת סינוס פתוחה וסגורה. סוג הניתוח נקבע על פי כמות העצם שיש בלסתו של המטופל. תהליך ההחלמה של הלסת אורך חודשים ספורים, ולאחריו ניתן לגשת להשתלה ללא סיכון של אי היקלטות השתל.

כאשר מדברים על השתלות שיניים יש לזכור שזהו תחום שהתפתח מאוד בעשורים האחרונים. השתלים הדנטאליים מאפשרים לבצע השתלות בצורה מהירה ויעילה יותר והאסטרטגיות שפותחו בשנים האחרונות מאפשרות לבצע השתלת שיניים אפקטיבית באופן מהיר ובטוח יותר.

דילוג לתוכן